Video & Performance

Hide + Seek Transcript שפת האם שלי היא פוליטית. שפת האם שלי היא עברית. אני אוהבת לדבר בעברית כשאף אחד לא יכול להבין. למרות שאמא שלי מזכירה לי פעם בכמה זמן שכשאני מדברת איתה באוטובוס שאני צריכה להיות זהירה כשאני מדברת פה בעברית. אמא שלי חושפת במחשבות האלו את הפוסט טראומה של האומה שלנו. אמא שלי והשפה שלי הן שתי הסיבות הברורות היחידות שיש לי להסביר למה אני רוצה לחיות על הארץ המסובכת הזאת שנקראת ישראל. כשאני מדברת בעברית- אני מרגישה בבית, כשדיבור בעברית נדמה כדבר פוליטי- אני רוצה הביתה. כשנולדתי, קיבלתי מתנה יפה מסבא שלי, זה שברח לישראל מהמדינה הזאת שהוא חשב שהיא בית. המתנה היקרה הזאת היא הדרכון הגרמני שלי. הבעיה היא שאני לא יכולה להינות מהמתנה שלו כי היא עטופה בניירות בירוקרטיים שאני לא יכולה להבין. My native language is English, my family never taught me my mother tongues that derive from my ancestral tree Spanish, Hebrew, Yiddish, Polish never came into a fully fruited vocabulary because of fear. My Tata’s family is of Mexican- Spanish heritage and he never taught his family, out of fear of bringing them harm. Assimilating them into a town where my mother and her siblings can blend in with my Nana, who is white, while my Tata took the brunt of the family Name, Sanchez. He was a high school teacher in a small conservative town of families who admired his love, those same families criticized his cultural identity. I know very little of the conversations that happened in my Father’s family due to closed doors. Languages shouldn’t be pushed and feared within family homes but celebrated and used to continue family lines. 我是什么时候开始说英文的呢？我又是什么时候开始用英文做梦的呢? 在我出生的时候，只会说中文。然而如今我却只想要说英文。我父母搬到加拿大却不开心，他们并不想说英语。当我已经用英语做梦的时候，他们告诉我我们要离开并且再也回去那里了。在中国，我通过背诵共产党党章重新学会了我已经遗忘的中文。我被要求学习一个不再属于我自己的语言，说着并不符合我思想的单词。如今，在中国大家不能在网络上发表“快乐”这一个词，大家只能通过写“快乐”来表达自己的痛苦，因为痛苦的表达早已被禁止。而如今，“快乐”也被禁止了。我现在用英文在大脑里思考再把它翻译成中文。我听到有人在讲英语，我不能再打字了。